מבחן מסכם מטאורולוגיה

רמז

תחילת חישוב השאלה היא מציאת הטמפרטורה הסטנדרטית בגובה 7000 רגל
טמפ סטדנרטית בגובה פני הים 15 מעלות
מפל טמפרטורה סטנדרטי 2 מעלות לכל 1000 רגל
1=15-2×7
1 זוהי הטמפרטורה הסטנדרטית בגובה 7000 רגל
נתון שהטמפרטורה היא 10- מעלות ב7000 רגל, כלומר סטיה של 11 מעלות מהסטנדרט
על כל סטיה של מעלה אחת מהסטנדרט הבדל של 112 רגל בגובה הצפיפות
11X112 = 1232
בגלל שהטמפרטורה הנתונה קרה יותר מהטמפרטורה הסטנדרטית, אנו מחסירים 1232 מ-7000 ומגיעים לתוצאה שהגובה צפיפות בטמפרטורה הנתונה הינה 5768

רמז

תחילת חישוב השאלה, היא מציאת הטמפרטורה הסטנדרטית בגובה 9000 רגל
טמפ סטדנרטית בגובה פני הים 15 מעלות
מפל טמפרטורה סטנדרטי 2 מעלות לכל 1000 רגל
3-=15-2×9
3- זוהי הטמפרטורה הסטנדרטית בגובה 9000 רגל
נתון שהטמפרטורה היא 20 מעלות ב9000 רגל, כלומר סטיה של 23 מעלות מהסטנדרט
על כל סטיה של מעלה אחת מהסטנדרט הבדל של 112 רגל בגובה הצפיפות
23X112 = 2576
בגלל שהטמפרטורה הנתונה חמה יותר מהטמפרטורה הסטנדרטית, אנו מוסיפים 2576 ל-9000 ומגיעים לתוצאה שהגובה צפיפות בטמפרטורה הנתונה הינה 11,576

רמז

לחות מוחלטת – כמות אדי המים בגוש אוויר נתון
לחות מירבית – כמות אדי המים שגוש אוויר בטמפרטורה נתונה יכול להכיל
לחות יחסית – היחס בין הלחות המוחלטת ללחות המירבית

רמז

לחות מוחלטת – כמות אדי המים בגוש אוויר נתון
לחות מירבית – כמות אדי המים שגוש אוויר בטמפרטורה נתונה יכול להכיל
לחות יחסית – היחס בין הלחות המוחלטת ללחות המירבית

רמז

לחות מוחלטת – כמות אדי המים בגוש אוויר נתון
לחות מירבית – כמות אדי המים שגוש אוויר בטמפרטורה נתונה יכול להכיל
לחות יחסית – היחס בין הלחות המוחלטת ללחות המירבית

רמז

לחות מוחלטת – כמות אדי המים בגוש אוויר נתון
לחות מירבית – כמות אדי המים שגוש אוויר בטמפרטורה נתונה יכול להכיל
לחות יחסית – היחס בין הלחות המוחלטת ללחות המירבית

רמז

אינברסיה, מהמילה Inverted באנגלית, הפוך

מצב שבו עם העליה בגובה, יש עליה בטמפרטורה, בשונה מהמצב הסטנדרטי שבו עם העליה בגובה הטמפרטורה יורדת

רמז

טמפרטורה סטנדרטית בגובה פני הים = 15 מעלות צלזיוס
מפל אטמוספירה סטנדרטי = 2 מעלות לכל 1000 רגל עליה בגובה
טמפרטורה סטנדרטית בגובה 7,500 רגל = 2-15×7.5=0

רמז

כמות אדי המים שגוש אוויר יכול להכיל נקרא הלחות המירבית

לחות מוחלטת – כמות אדי המים בגוש אוויר נתון
לחות מירבית – כמות אדי המים שגוש אוויר בטמפרטורה נתונה יכול להכיל
לחות יחסית – היחס בין הלחות המוחלטת ללחות המירבית

ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר, גוש האוויר יכול להכיל יותר אדי מים מאשר גוש אוויר בטמפרטורה נמוכה יותר

רמז

טמפרטורה סטנדרטית בגובה פני הים = 15 מעלות צלזיוס
מפל אטמוספירה סטנדרטי = 2 מעלות לכל 1000 רגל עליה בגובה
טמפרטורה סטנדרטית בגובה 10,000 רגל = 2-15×10=-5

רמז

טמפרטורה סטנדרטית בגובה פני הים = 15 מעלות צלזיוס

מפל אטמוספירה סטנדרטי = 2 מעלות לכל 1000 רגל עליה בגובה

טמפרטורה סטנדרטית בגובה 2000 רגל = 2-15×2=11

לאחר שגילינו את הטמפרטורה הסטנדרטית בצלזיוס, כל שנותר להכניס לנוסחה להמרה לפרנהייט ונגיע לתשובה

(Cx1.8) + F = 32

רמז

טמפרטורה סטנדרטית בגובה פני הים = 15 מעלות צלזיוס
מפל אטמוספירה סטנדרטי = 2 מעלות לכל 1000 רגל עליה בגובה
טמפרטורה סטנדרטית בגובה 3000 רגל = 2-15×3=9

רמז

טמפרטורה סטנדרטית בגובה פני הים = 15 מעלות צלזיוס
מפל אטמוספירה סטנדרטי = 2 מעלות לכל 1000 רגל עליה בגובה
טמפרטורה סטנדרטית בגובה 2000 רגל = 2-15×2=11

רמז

מפל טמפרטורה – ירידה של טמפרטורה עם עליה בגובה
מפל טמפרטורה סטנדרטי – ירידה של 2 מעלות צלזיוס על כל 1000 רגל עליה בגובה

רמז

גוש אוויר בעל טמפרטורה גבוהה יותר – חלקיקי האוויר נעים מהר יותר והמרחקים ביניהם גדולים יותר, מה שמפנה מקום ליותר אדי מים
מכאן שאם הטמפרטורה גבוהה יותר – גוש האוויר יכול להכיל יותר אדי מים

רמז

מפל טמפרטורה – ירידה של טמפרטורה עם עליה בגובה

טמפרטורת נקודת הטל זוהי הטמפרטורה אליה יש לקרר גוש אוויר על מנת שיגיע לרוויה – 100% לחות

מפל טמפרטורת נקודת הטל הינה ירידה של 0.5 מעלה על כל 1000 רגל עליה בגובה

רמז

מפל טמפרטורה – ירידה של טמפרטורה עם עליה בגובה

טמפרטורת נקודת הטל זוהי הטמפרטורה אליה יש לקרר גוש אוויר על מנת שיגיע לרוויה – 100% לחות

מפל טמפרטורת נקודת הטל הינה ירידה של 0.5 מעלה על כל 1000 רגל עליה בגובה

0.5-16×5=13.5

רמז

גוש אוויר בעל טמפרטורה נמוכה יותר – חלקיקי האוויר נעים לאט יותר והמרחקים ביניהם קטנים, מה שמותיר פחות מקום לאדי מים
מכאן שאם הטמפרטורה נמוכה יותר – גוש האוויר יכול להכיל פחות אדי מים
והלחות היחסית תעלה

רמז

טמפרטורה סטנדרטית בגובה פני הים = 15 מעלות צלזיוס
מפל אטמוספירה סטנדרטי = 2 מעלות לכל 1000 רגל עליה בגובה
טמפרטורה סטנדרטית בגובה 7500 רגל = 2-15×7.5=0

רמז

גוש האוויר מתקרב למצב של רוויה – 100% לחות
מכאן שהלחות המירבית קטנה (כמות אדי המים שגוש האוויר יכול להכיל)
והלחות היחסית עולה

רמז

בטמפרטורת נקודת הטל גוש האוויר מגיע למצב של רוויה – 100% לחות
אדי המים מתעבים, ותחל היווצרות של עננים

רמז

בטמפרטורת נקודת הטל גוש האוויר מגיע למצב של רוויה – 100% לחות
אדי המים מתעבים, ותחל היווצרות של עננים

רמז

אינברסיה, מהמילה Inverted באנגלית, הפוך
מצב שבו עם העליה בגובה, יש עליה בטמפרטורה, בשונה מהמצב הסטנדרטי שבו עם העליה בגובה הטמפרטורה יורדת

רמז

טמפרטורת נקודת הטל זוהי הטמפרטורה אליה יש לקרר גוש אוויר על מנת שיגיע לרוויה – 100% לחות

רמז

גוש אוויר בעל טמפרטורה גבוהה יותר – חלקיקי האוויר נעים מהר יותר והמרחקים ביניהם גדולים יותר, מה שמפנה מקום ליותר אדי מים

מכאן שאם הטמפרטורה גבוהה יותר – גוש האוויר יכול להכיל יותר אדי מים

רמז

טמפרטורת נקודת הטל זוהי הטמפרטורה אליה יש לקרר גוש אוויר על מנת שיגיע לרוויה – 100% לחות

רמז

ISA – International Standard Atmosphere

בעברית – אטמוספירה סטנדרטית

רמז

גוש אוויר בעל טמפרטורה נמוכה יותר – חלקיקי האוויר נעים לאט יותר והמרחקים ביניהם קטנים, מה שמותיר פחות מקום לאדי מים
מכאן שאם הטמפרטורה נמוכה יותר – גוש האוויר יכול להכיל פחות אדי מים
והלחות היחסית תעלה

רמז

טמפרטורה סטנדרטית בגובה פני הים = 15 מעלות צלזיוס
מפל אטמוספירה סטנדרטי = 2 מעלות לכל 1000 רגל עליה בגובה
טמפרטורה סטנדרטית בגובה 11,000 רגל = 2-15×11=-7

רמז

טמפרטורה סטנדרטית בגובה פני הים = 15 מעלות צלזיוס
מפל אטמוספירה סטנדרטי = 2 מעלות לכל 1000 רגל עליה בגובה
טמפרטורה סטנדרטית בגובה 30,000 רגל = 2-15×30=-45

רמז

טמפרטורה סטנדרטית בגובה פני הים = 15 מעלות צלזיוס
מפל אטמוספירה סטנדרטי = 2 מעלות לכל 1000 רגל עליה בגובה
טמפרטורה סטנדרטית בגובה 36,000 רגל = 2-15×36=-57

רמז

רת”א מגדירים גובהה מוחלט כגובה האמיתי מעל פני הים

רמז

לחץ ברומטרי בגובה פני הים באטמוספירה סטנדרטית
29.92 אינץ’ כספית / 1013 מיליבר

רמז

לחץ ברומטרי בגובה פני הים באטמוספירה סטנדרטית
29.92 אינץ’ כספית / 1013 מיליבר

רמז

לחץ ברומטרי בגובה פני הים באטמוספירה סטנדרטית

29.92 אינץ’ כספית / 1013 מיליבר

רמז

לחץ ברומטרי בגובה פני הים באטמוספירה סטנדרטית
29.92 אינץ’ כספית / 1013 מיליבר

רמז

מיליבר זוהי יחידה למדידת לחץ, כמו כן, אינץ’ כספית זוהי גם יחידה למדידת לחץ

רמז

מפל טמפרטורה – ירידה של טמפרטורה עם עליה בגובה

מפל טמפרטורה סטנדרטי – ירידה של 2 מעלות צלזיוס על כל 1000 רגל עליה בגובה

רמז

מפל הטמפרטורה באטמוספירה סטנדרטית הינו איבוד של 2 מעלות צלזיוס על כל 1000 רגל עליה בגובה

1 צלזיוס = 1.8 פרנהייט, ולכן התשובה הנכונה היא 3.6 פרנהייט

*שימו לב לניסוח השאלה, שואלים כמה מעלות צלזיוס הן מעלות פרנהייט, ולזו התשובה היא 1.8 מעלות פרנהייט

שאלות אחרות שואלות על ההבדלים בין סולם צלזיוס לסולם פרנהייט, שכאן 0 מעלות צלזיוס שווה ל-32 מעלות פרנהייט, ומכאן שניתן להשתמש בנוסחה בדף מונחים

רמז

התקררות / התחממות אדיאבטית – תהליך שבו גוש אוויר מתקרר או מתחמם ללא הוספה או החסרה של אנרגיה

כאשר גוש האוויר יבש (אינו ב-100% לחות), הוא מתקרר בקצב של 3 מעלות על כל 1000 רגל עליה בגובה

מפל זה נקרא מפל אדיאבטי יבש

רמז

מפל טמפרטורה – ירידה של טמפרטורה עם עליה בגובה

מפל אדיאבטי לח – ירידה של 1.5 מעלות צלזיוס על כל 1000 רגל עלי בגובה

רמז

טמפרטורה סטנדרטית בגובה פני הים – 15 מעלות צלזיוס

המרה של 15 מעלות צלזיוס לפרנהייט בעזרת הנוסחה (Cx1.8)+F=32

(15×1.8)+32=59 פרנהייט

רמז

על פי האטמוספירה הסטנדרטית (ISA) – טמפרטורה סטנדרטית בגובה פני הים – 15 מעלות צלזיוס

רמז

לחות מוחלטת – כמות אדי המים בגוש אוויר נתון

לחות מירבית – כמות אדי המים שגוש אוויר בטמפרטורה נתונה יכול להכיל

לחות יחסית – היחס בין הלחות המוחלטת ללחות המירבית

רמז

לחות מוחלטת – כמות אדי המים בגוש אוויר נתון
לחות מירבית – כמות אדי המים שגוש אוויר בטמפרטורה נתונה יכול להכיל
לחות יחסית – היחס בין הלחות המוחלטת ללחות המירבית

רמז

התקררות / התחממות אדיאבטית – תהליך שבו גוש אוויר מתקרר או מתחמם ללא הוספה או החסרה של אנרגיה

כאשר גוש האוויר לח (הינו ב-100% לחות), הוא מתקרר בקצב של 1.5 מעלות על כל 1000 רגל עליה בגובה

מפל זה נקרא מפל אדיאבטי לח

רמז

על פי האטמוספירה הסטנדרטית (ISA) – מפל טמפרטורת נקודת הטל הינו איבוד של 0.5 מעלה על כל 1000 רגל עליה בגובה

רמז

גוש אוויר בעל טמפרטורה גבוהה יותר – חלקיקי האוויר נעים מהר יותר והמרחקים ביניהם גדולים יותר, מה שמפנה מקום ליותר אדי מים
מכאן שאם הטמפרטורה גבוהה יותר – גוש האוויר יכול להכיל יותר אדי מים

רמז

גוש אוויר בעל טמפרטורה גבוהה יותר – חלקיקי האוויר נעים מהר יותר והמרחקים ביניהם גדולים יותר, מה שמפנה מקום ליותר אדי מים
מכאן שאם הטמפרטורה גבוהה יותר – גוש האוויר יכול להכיל יותר אדי מים

רמז

אינברסיה, מהמילה Inverted באנגלית, הפוך
מצב שבו עם העליה בגובה, יש עליה בטמפרטורה, בשונה מהמצב הסטנדרטי שבו עם העליה בגובה הטמפרטורה יורדת

כאשר ישנה אינברסיה – שכבת האוויר מונעת תנועה של אוויר כלפי מעלה, דבר המגדיל את היציבות

רמז

אינברסיה, מהמילה Inverted באנגלית, הפוך
מצב שבו עם העליה בגובה, יש עליה בטמפרטורה, בשונה מהמצב הסטנדרטי שבו עם העליה בגובה הטמפרטורה יורדת
אינברסיה – מסמנת יציבות באטמוספירה

כאשר ישנה שכבת אינברסיה שמתחתיה יש לחות יחסית מאוד גבוהה, נוצרים עננים נמוכים עד רמת הערפל, ואוויר שקט, כיוון שאין תנועה אנכית של אוויר מעלה ומטה

רמז

ענני סטרטוס הינם עננים שכבתיים שלא מתפתחים בצורה אנכית כיוון שהאטמוספירה יציבה ואין תנועה כלפי מעלה של אוויר
ענני נימבוסטרטוס הינם ענני סטרטוס המורידים רסס ואינם מורידים ממטרים
לכן ענני נימבוסטרטוס מעידים על אטמוספירה יציבה

רמז

כאשר יש תנועה של אוויר מטה, אין התפתחות של מזג אוויר מה שמגביר את יציבות האטמוספירה

רמז

אטמוספירה יציבה מוגדרת על ידי מפל הטמפרטורה הסביבתי
במידה וגוש אוויר עולה בגובה כיוון שהתחמם ביחס לסביבה, אך במהלך העליה בגובה התקרר יותר מהסביבה, יחזור לרדת ולא תתפתח עננות – מכאן שהאטמוספירה יציבה
במידה וגוש אוויר עולה בגובה כיוון שהתחמם ביחס לסביבה, ובמהלך העליה בגובה התקרר פחות מהסביבה, ימשיך לעלות ותתפתח עננות – מכאן שהאטמוספירה בלתי יציבה

מפל טמפרטורה סביבתי גדול ממפל אדיאבטי יבש – חוסר יציבות
מפל טמפרטורה סביבתי קטן ממפל אדיאבטי לח – יציבות

רמז

אטמוספירה יציבה מוגדרת על ידי מפל הטמפרטורה הסביבתי
במידה וגוש אוויר עולה בגובה כיוון שהתחמם ביחס לסביבה, אך במהלך העליה בגובה התקרר יותר מהסביבה, יחזור לרדת ולא תתפתח עננות – מכאן שהאטמוספירה יציבה
במידה וגוש אוויר עולה בגובה כיוון שהתחמם ביחס לסביבה, ובמהלך העליה בגובה התקרר פחות מהסביבה, ימשיך לעלות ותתפתח עננות – מכאן שהאטמוספירה בלתי יציבה

מפל טמפרטורה סביבתי גדול ממפל אדיאבטי יבש – חוסר יציבות
מפל טמפרטורה סביבתי קטן ממפל אדיאבטי לח – יציבות

רמז

אינברסיה, מהמילה Inverted באנגלית, הפוך
מצב שבו עם העליה בגובה, יש עליה בטמפרטורה, בשונה מהמצב הסטנדרטי שבו עם העליה בגובה הטמפרטורה יורדת
במהלך הלילה הקרקע מאבדת את החום שקיבלה מקרינת השמש ביום, שכבת אוור חמה עולה מעלה, ושכבת האוויר הקרה יותר שהייתה למעלה, יורדת מטה (אוויר קר שוקע / אוויר חם עולה) ומכאן שנוצרת לנו אינברסיה

רמז

גוש אוויר עולה על הר, מתקרר במפל אדיאבטי יבש (כיוון שעדיין לא הגיע לטמפרטורת נקודת הטל), ברגע שיגיע לטמפרטורת נקודת הטל אדי המים שבו יתעבו ויחל להיווצר ענן

רמז

גוש אוויר עולה על הר, מתקרר במפל אדיאבטי יבש (כיוון שעדיין לא הגיע לטמפרטורת נקודת הטל), ברגע שיגיע לטמפרטורת נקודת הטל אדי המים שבו יתעבו ויחל להיווצר ענן

רמז

גוש אוויר עולה על הר, מתקרר במפל אדיאבטי יבש (כיוון שעדיין לא הגיע לטמפרטורת נקודת הטל), ברגע שיגיע לטמפרטורת נקודת הטל אדי המים שבו יתעבו ויחל להיווצר ענן

רמז

כאשר מחממים גוש אוויר מלמטה, הוא יתחמם ביחס לסביבה ויחל לטפס מעלה, וכך היציבות תקטן

רמז

גוש אוויר היורד בגובה, בין אם הוא גוש אוויר לח ובין אם הוא גוש אוויר יבש, קצב ההתחממות הוא 3 מעלות לכל 1000 רגל

רמז

אינברסיה, מהמילה Inverted באנגלית, הפוך
מצב שבו עם העליה בגובה, יש עליה בטמפרטורה, בשונה מהמצב הסטנדרטי שבו עם העליה בגובה הטמפרטורה יורדת

רמז

גוש אוויר עולה על הר, מתקרר במפל אדיאבטי יבש (כיוון שעדיין לא הגיע לטמפרטורת נקודת הטל), ברגע שיגיע לטמפרטורת נקודת הטל אדי המים שבו יתעבו ויחל להיווצר ענן
כיוון שגוש האוויר לא הגיע לטמפרטורת נקודת הטל (14 מעלות), לא יווצר ענן
בירידה, בין אם גוש האוויר יבש, ובין אם הוא לח, קצה ההתחממות הינו 3 מעלות לכל 1000 רגל

רמז

ברד נוצר כאשר טיפות מים בתוך ענן הקומולונימבוס (ענן סערה) עולים מעלה על ידי זרמי אוויר חזקים, שם טיפות המים קופאות ויורדות מטה כברד

רמז

גוש אוויר עולה על הר, מתקרר במפל אדיאבטי יבש (כיוון שעדיין לא הגיע לטמפרטורת נקודת הטל), ברגע שיגיע לטמפרטורת נקודת הטל אדי המים שבו יתעבו ויחל להיווצר ענן
מטמפרטורת נקודת הטל, מתקרר גוש האוויר במפל אדיאבטי לח של 1.5 מעלות על כל 1000 רגל
בירידת גוש האוויר, בין אם גוש האוויר יבש ובין אם לח, מתחמם בקצב של 3 מעלות לכל 1000 רגל

רמז

גוש אוויר עולה על הר, מתקרר במפל אדיאבטי יבש (כיוון שעדיין לא הגיע לטמפרטורת נקודת הטל), ברגע שיגיע לטמפרטורת נקודת הטל אדי המים שבו יתעבו ויחל להיווצר ענן
מטמפרטורת נקודת הטל, מתקרר גוש האוויר במפל אדיאבטי לח של 1.5 מעלות על כל 1000 רגל

רמז

גוש אוויר עולה על הר, מתקרר במפל אדיאבטי יבש (כיוון שעדיין לא הגיע לטמפרטורת נקודת הטל), ברגע שיגיע לטמפרטורת נקודת הטל אדי המים שבו יתעבו ויחל להיווצר ענן

רמז

כאשר יש גוש אוויר יציב, אין תנועה של אוויר מעלה, ולכן כל האובך, אבק, עשן נשאר למטה בשכבות התחתונות מה שגורם לראות גרועה

רמז

על מנת שסופת רעמים תתפתח, צריך שתיהיה לחות גבוהה, וכוח מרים חזק בחוסר יציבות אטמוספרית דבר הגורם להתפתחות של ענני סערה

רמז

עליה אורוגרפית – עליה של גוש אוויר הנגרמת כתוצאה ממפגש רוחות עם רכסי הרים, טופוגרפיה
כתוצאה מעלית גוש האוויר מעלה, גוש האוויר מתקרר, אדי המים מתעבים ונוצרים עננים היכולים להגיע לענני קומולוס מפותחים

רמז

כאשר גוש אוויר עולה, מתקרר יותר מסביבתו, וחוזר חזרה מטה, אין התפתחות של עננות כתוצאה מתנועה מעלה של גוש האוויר, והאטמוספירה יציבה

רמז

בירידת גוש אוויר מטה, בין עם גוש האוויר לח או יבש, קצב ההתחממות הינו 3 מעלות לכל 1000 רגל

רמז

גוש אוויר עולה על הר, מתקרר במפל אדיאבטי יבש (כיוון שעדיין לא הגיע לטמפרטורת נקודת הטל), ברגע שיגיע לטמפרטורת נקודת הטל אדי המים שבו יתעבו ויחל להיווצר ענן

רמז

שכבת אוויר יציבה באטמוספירה מונעת תנועה של גושי אוויר מעלה, ומונע התפתחות של עננות

רמז

אינברסיה, מהמילה Inverted באנגלית, הפוך
מצב שבו עם העליה בגובה, יש עליה בטמפרטורה, בשונה מהמצב הסטנדרטי שבו עם העליה בגובה הטמפרטורה יורדת

רמז

במצב של חוסר יציבות באטמוספירה, ישנה תנועה מעלה של אוויר, מה שלוקח איתו את כל האובך, אבק ועשן מעלה, ולכן הראות טובה
בנוסף, כתוצאה מהתנועה מעלה, ישנה התעבות של אדי המים בגושי האוויר עקב הירידה בטמפרטורה, והיווצרות עננים ערמתיים (קומולוס) העלולים להוריד ממטרים

רמז

עננות נוצרת כאשר גוש אוויר מגיע לטמפרטורת נקודת הטל שלו (טמפרטורה אליה יש לקרר גוש אוויר על מנת שיגיע לרוויה – 100% לחות)

כאשר הפרשי הטמפרטורות בין גוש האוויר לבין נקודת הטל קרובה יחסית לקרקע, נוצרים לנו עננים נמוכים וערפילים

רמז

אדבקציה – תנועה אופקית של גושי אוויר

ברגע שגוש אוויר חם מתקרב לאזור בו יש גוש אוויר קר, גוש האוויר החם מחליק על פני גוש האוויר הקר (כיוון שהוא חם, צפיפותו קטנה משל גוש האוויר הקר ולכן אינו יכול להיכנס תחתיו, אלא מחליק מעליו)

דבר הגורם להיווצרות אינברסיה (עלית הטמפרטורה עם עליה בגובה)

אינברסיה – מסמנת יציבות באטמוספירה

רמז

לחצים תעופתיים” – בתחום התעופה קיימים “לחצים” המשמשים כבסיס לכיול מחוון הגובה :

QFE – הלחץ השורר בגובה השדה. מד גובה המכויל ללחץ זה, יראה אפס גובה כאשר המטוס על הקרקע, ואת גובה המטוס מעל פני השדה, כאשר המטוס בטיסה.

QNH – לחץ שנמדד בגובה התחנה המטאורלוגית אשר מדדה אותו, “והורדה” לגובה פני הים בחישוב תנאים של אטמוספירה סטנדרטית.

מד גובה המכויל ללחץ זה יראה את גובה השדה וגובה המטוס מעל פני הים.

QNE – הלחץ בגובה פני הים באטמוספירה סטנדרטית – 1013.25 מ”ב או 29.92 אינטש כספית. משמש כלחץ בינלאומי אחיד עבור טיסות מטוסי תובלה בנתיבים בינלאומיים. (בדרך כלל בגבהי טיסה גבוהים מאוד)

QFF – לחץ שנמדד בגובה התחנה המטאורלוגית אשר מדדה אותו, “והורדה” לגובה פני הים בחישוב התנאים של האטמוספירה השוררים באותו רגע.

רמז

לחצים תעופתיים” – בתחום התעופה קיימים “לחצים” המשמשים כבסיס לכיול מחוון הגובה :

QFE – הלחץ השורר בגובה השדה. מד גובה המכויל ללחץ זה, יראה אפס גובה כאשר המטוס על הקרקע, ואת גובה המטוס מעל פני השדה, כאשר המטוס בטיסה.

QNH – לחץ שנמדד בגובה התחנה המטאורלוגית אשר מדדה אותו, “והורדה” לגובה פני הים בחישוב תנאים של אטמוספירה סטנדרטית.
מד גובה המכויל ללחץ זה יראה את גובה השדה וגובה המטוס מעל פני הים.

QNE – הלחץ בגובה פני הים באטמוספירה סטנדרטית – 1013.25 מ”ב או 29.92 אינטש כספית. משמש כלחץ בינלאומי אחיד עבור טיסות מטוסי תובלה בנתיבים בינלאומיים. (בדרך כלל בגבהי טיסה גבוהים מאוד)

QFF – לחץ שנמדד בגובה התחנה המטאורלוגית אשר מדדה אותו, “והורדה” לגובה פני הים בחישוב התנאים של האטמוספירה השוררים באותו רגע.

רמז

אפיק ברומטרי – זוהי שלוחה של שקע ברומטרי

רמז

כאשר אנו נמצאים בגובה פני הים (לדוגמא) ביום חם מאוד – צפיפות האוויר נמוכה יותר מיום בטמפרטורה סטנדרטית באותו גובה, ולכן מבחינת ביצועי המטוס, פחות חלקיקי אוויר עוברים מעל הכנפיים, צפיפות האוויר אינה תואמת לגובה פני הים אלא לגובה רב יותר​, וניתן להגיד שגובה הצפיפות גבוה יותר מהגובה האמיתי שבו המטוס נמצא

כאשר מטוס טס ממנחת עם לחץ גבוה למנחת עם לחץ נמוך, בלי שינוי במד גובה, הגובה האמיתי של המטוס יהיה נמוך יותר מהגובה האמיתי שלו​ (משפט זה תקף גם לטמפרטורה)

​*From HIGH to LOW look down below ​

​*From LOW to HIGH look to the sky ​

​

​

רמז

כאשר אנו נמצאים בגובה פני הים (לדוגמא) ביום חם מאוד – צפיפות האוויר נמוכה יותר מיום בטמפרטורה סטנדרטית באותו גובה, ולכן מבחינת ביצועי המטוס, פחות חלקיקי אוויר עוברים מעל הכנפיים, צפיפות האוויר אינה תואמת לגובה פני הים אלא לגובה רב יותר​, וניתן להגיד שגובה הצפיפות גבוה יותר מהגובה האמיתי שבו המטוס נמצא

כאשר מטוס טס ממנחת עם לחץ גבוה למנחת עם לחץ נמוך, בלי שינוי במד גובה, הגובה האמיתי של המטוס יהיה נמוך יותר מהגובה המכשירי שלו​

​*From HIGH to LOW look down below ​

​*From LOW to HIGH look to the sky ​

רמז

גובה מוחלט = מרחק אנכי אמיתי מפני הקרקע

רמז

כאשר אנו נמצאים בגובה פני הים (לדוגמא) ביום חם מאוד – צפיפות האוויר נמוכה יותר מיום בטמפרטורה סטנדרטית באותו גובה, ולכן מבחינת ביצועי המטוס, פחות חלקיקי אוויר עוברים מעל הכנפיים, צפיפות האוויר אינה תואמת לגובה פני הים אלא לגובה רב יותר​, וניתן להגיד שגובה הצפיפות גבוה יותר מהגובה האמיתי שבו המטוס נמצא

כאשר מטוס טס ממנחת עם לחץ גבוה למנחת עם לחץ נמוך, בלי שינוי במד גובה, הגובה האמיתי של המטוס יהיה נמוך יותר מהגובה המכשירי שלו​ משפט זה תקף גם לטמפרטורה

​*From HIGH to LOW look down below ​

​*From LOW to HIGH look to the sky ​

​

רמז

כאשר שקע ברומטרי מתקרב לכיווננו – אנו נרגיש ירידה בלחץ האטמוספרי

רמז

כאשר אנו נמצאים בגובה פני הים (לדוגמא) ביום חם מאוד – צפיפות האוויר נמוכה יותר מיום בטמפרטורה סטנדרטית באותו גובה, ולכן מבחינת ביצועי המטוס, פחות חלקיקי אוויר עוברים מעל הכנפיים, צפיפות האוויר אינה תואמת לגובה פני הים אלא לגובה רב יותר​, וניתן להגיד שגובה הצפיפות גבוה יותר מהגובה האמיתי שבו המטוס נמצא

כאשר מטוס טס ממנחת עם לחץ גבוה למנחת עם לחץ נמוך, בלי שינוי במד גובה, הגובה האמיתי של המטוס יהיה נמוך יותר מהגובה האמיתי שלו​ משפט זה תקף גם לטמפרטורה

​*From HIGH to LOW look down below ​

​*From LOW to HIGH look to the sky ​

רמז

כאשר אנו נמצאים בגובה פני הים (לדוגמא) ביום חם מאוד – צפיפות האוויר נמוכה יותר מיום בטמפרטורה סטנדרטית באותו גובה, ולכן מבחינת ביצועי המטוס, פחות חלקיקי אוויר עוברים מעל הכנפיים, צפיפות האוויר אינה תואמת לגובה פני הים אלא לגובה רב יותר​, וניתן להגיד שגובה הצפיפות גבוה יותר מהגובה האמיתי שבו המטוס נמצא

כאשר מטוס טס ממנחת עם לחץ גבוה למנחת עם לחץ נמוך, בלי שינוי במד גובה, הגובה האמיתי של המטוס יהיה נמוך יותר מהגובה המכשירי שלו​ משפט זה תקף גם לטמפרטורה

​*From HIGH to LOW look down below ​

​*From LOW to HIGH look to the sky ​

רמז

לחצים תעופתיים” – בתחום התעופה קיימים “לחצים” המשמשים כבסיס לכיול מחוון הגובה :

QFE – הלחץ השורר בגובה השדה. מד גובה המכויל ללחץ זה, יראה אפס גובה כאשר המטוס על הקרקע, ואת גובה המטוס מעל פני השדה, כאשר המטוס בטיסה.

QNH – לחץ שנמדד בגובה התחנה המטאורלוגית אשר מדדה אותו, “והורדה” לגובה פני הים בחישוב תנאים של אטמוספירה סטנדרטית.

מד גובה המכויל ללחץ זה יראה את גובה השדה וגובה המטוס מעל פני הים.

QNE – הלחץ בגובה פני הים באטמוספירה סטנדרטית – 1013.25 מ”ב או 29.92 אינטש כספית. משמש כלחץ בינלאומי אחיד עבור טיסות מטוסי תובלה בנתיבים בינלאומיים. (בדרך כלל בגבהי טיסה גבוהים מאוד)

QFF – לחץ שנמדד בגובה התחנה המטאורלוגית אשר מדדה אותו, “והורדה” לגובה פני הים בחישוב התנאים של האטמוספירה השוררים באותו רגע.

רמז

לחצים תעופתיים” – בתחום התעופה קיימים “לחצים” המשמשים כבסיס לכיול מחוון הגובה :

QFE – הלחץ השורר בגובה השדה. מד גובה המכויל ללחץ זה, יראה אפס גובה כאשר המטוס על הקרקע, ואת גובה המטוס מעל פני השדה, כאשר המטוס בטיסה.

QNH – לחץ שנמדד בגובה התחנה המטאורלוגית אשר מדדה אותו, “והורדה” לגובה פני הים בחישוב תנאים של אטמוספירה סטנדרטית.

מד גובה המכויל ללחץ זה יראה את גובה השדה וגובה המטוס מעל פני הים.

QNE – הלחץ בגובה פני הים באטמוספירה סטנדרטית – 1013.25 מ”ב או 29.92 אינטש כספית. משמש כלחץ בינלאומי אחיד עבור טיסות מטוסי תובלה בנתיבים בינלאומיים. (בדרך כלל בגבהי טיסה גבוהים מאוד)

QFF – לחץ שנמדד בגובה התחנה המטאורלוגית אשר מדדה אותו, “והורדה” לגובה פני הים בחישוב התנאים של האטמוספירה השוררים באותו רגע.

רמז

כאשר אנו נמצאים בגובה פני הים (לדוגמא) ביום חם מאוד – צפיפות האוויר נמוכה יותר מיום בטמפרטורה סטנדרטית באותו גובה, ולכן מבחינת ביצועי המטוס, פחות חלקיקי אוויר עוברים מעל הכנפיים, צפיפות האוויר אינה תואמת לגובה פני הים אלא לגובה רב יותר​, וניתן להגיד שגובה הצפיפות גבוה יותר מהגובה האמיתי שבו המטוס נמצא

כאשר מטוס טס ממנחת עם לחץ גבוה למנחת עם לחץ נמוך, בלי שינוי במד גובה, הגובה האמיתי של המטוס יהיה נמוך יותר מהגובה המכשירי שלו​ משפט זה תקף גם לטמפרטורה

​*From HIGH to LOW look down below ​

​*From LOW to HIGH look to the sky ​

​

רמז

לחצים תעופתיים” – בתחום התעופה קיימים “לחצים” המשמשים כבסיס לכיול מחוון הגובה :

QFE – הלחץ השורר בגובה השדה. מד גובה המכויל ללחץ זה, יראה אפס גובה כאשר המטוס על הקרקע, ואת גובה המטוס מעל פני השדה, כאשר המטוס בטיסה.

QNH – לחץ שנמדד בגובה התחנה המטאורלוגית אשר מדדה אותו, “והורדה” לגובה פני הים בחישוב תנאים של אטמוספירה סטנדרטית.

מד גובה המכויל ללחץ זה יראה את גובה השדה וגובה המטוס מעל פני הים.

QNE – הלחץ בגובה פני הים באטמוספירה סטנדרטית – 1013.25 מ”ב או 29.92 אינטש כספית. משמש כלחץ בינלאומי אחיד עבור טיסות מטוסי תובלה בנתיבים בינלאומיים. (בדרך כלל בגבהי טיסה גבוהים מאוד)

QFF – לחץ שנמדד בגובה התחנה המטאורלוגית אשר מדדה אותו, “והורדה” לגובה פני הים בחישוב התנאים של האטמוספירה השוררים באותו רגע.

רמז

לחצים תעופתיים” – בתחום התעופה קיימים “לחצים” המשמשים כבסיס לכיול מחוון הגובה :

QFE – הלחץ השורר בגובה השדה. מד גובה המכויל ללחץ זה, יראה אפס גובה כאשר המטוס על הקרקע, ואת גובה המטוס מעל פני השדה, כאשר המטוס בטיסה.

QNH – לחץ שנמדד בגובה התחנה המטאורלוגית אשר מדדה אותו, “והורדה” לגובה פני הים בחישוב תנאים של אטמוספירה סטנדרטית.

מד גובה המכויל ללחץ זה יראה את גובה השדה וגובה המטוס מעל פני הים.

QNE – הלחץ בגובה פני הים באטמוספירה סטנדרטית – 1013.25 מ”ב או 29.92 אינטש כספית. משמש כלחץ בינלאומי אחיד עבור טיסות מטוסי תובלה בנתיבים בינלאומיים. (בדרך כלל בגבהי טיסה גבוהים מאוד)

QFF – לחץ שנמדד בגובה התחנה המטאורלוגית אשר מדדה אותו, “והורדה” לגובה פני הים בחישוב התנאים של האטמוספירה השוררים באותו רגע.

רמז

כאשר אנו נמצאים בגובה פני הים (לדוגמא) ביום חם מאוד – צפיפות האוויר נמוכה יותר מיום בטמפרטורה סטנדרטית באותו גובה, ולכן מבחינת ביצועי המטוס, פחות חלקיקי אוויר עוברים מעל הכנפיים, צפיפות האוויר אינה תואמת לגובה פני הים אלא לגובה רב יותר​, וניתן להגיד שגובה הצפיפות גבוה יותר מהגובה האמיתי שבו המטוס נמצא

כאשר מטוס טס ממנחת עם לחץ גבוה למנחת עם לחץ נמוך, בלי שינוי במד גובה, הגובה האמיתי של המטוס יהיה נמוך יותר מהגובה המכשירי שלו​ משפט זה תקף גם לטמפרטורה

​*From HIGH to LOW look down below ​

​*From LOW to HIGH look to the sky ​

​1015 מיליבר פחות 1000 מיליבר שווה ל15 מיליבר, על כל 30 רגל עליה בגובה אנו מאבדים 1 מיליבר
15X30 = 450
הבדל של 450 רגל מהגובה המקורי
לחץ נמוך יותר = גובה נמוך יותר

750 = 450 – 1200

רמז

רכס – שלוחה של רמה ברומטרי

רמז

רמה ברומטרית – High – אזור של לחץ גבוה

רמז

אפיק ברומטרי – Low – אזור של לחץ נמוך

רמז

עננות ערמתית נוצרת כתוצאה מעליית גוש אוויר לגובה
גוש אוויר עולה בגובה כתוצאה מחוסר יציבות אטמוספרית

רמז

ברד נוצר כאשר טיפות מים בתוך ענן הקומולונימבוס (ענן סערה) עולים מעלה על ידי זרמי אוויר חזקים, שם טיפות המים קופאות ויורדות מטה כברד

על מנת שסופת רעמים תתפתח, צריך שתיהיה לחות גבוהה, וכוח מרים חזק בחוסר יציבות אטמוספרית דבר הגורם להתפתחות של ענני סערה

רמז

עננים נמוכים – עננים ללא קידומת Alto – בינוניים, Cirro – גבוהים

St – Stratus

Cu – Cumlus

SC – Stratus Cumulus

שימו לב כי ענן ה-CB, קומולונימבוס הינו ענן העובר גם בשכבות הנמוכות ועם התפתחות אנכית המגיעה עד לשכבות הגבוהות

רמז

עננים נמוכים – עננים ללא קידומת

Alto – בינוניים

Cirro – גבוהים

רמז

קרח זגוגי או כפורי, נוצר בטמפרטורות שבין 0 ל 10- מעלות כאשר הלחות גבוהה

קרח זגוגי

קרח כפורי

רמז

אלטוקומולוס לנטיקולריס​

​ענן עדשה​

מתפתחים בזרימה אופקית ומקבלים תנועה גלית מעל מכשול הרריי, ​

מתפתח במצב של מזג אוויר יציב ​

ענן זה “נותן התראה” לטייס בפני משבי רוח מסוכנים בקרבת ההרים

רמז

קומולוס (Cumulus)​

מסודרים  בצורה ערמתית, התפתחות כלפי מעלה

רמז

בחלקו הקידמי של הענן הקומולונימבוס ישנם זרמים יורדים
במרכזו עולים

רמז

אלטוקומולוס לנטיקולריס​

​ענן עדשה​

מתפתחים בזרימה אופקית ומקבלים תנועה גלית מעל מכשול הרריי, ​

מתפתח במצב של מזג אוויר יציב ​

ענן זה “נותן התראה” לטייס בפני משבי רוח מסוכנים בקרבת ההרים

רמז

ענני נמוכים – עננים ללא קידומת Alto – בינוניים, Cirro – גבוהים

St – Stratus

Cu – Cumlus

SC – Stratus Cumulus

שימו לב כי ענן ה-CB, קומולונימבוס הינו ענן העובר גם בשכבות הנמוכות ועם התפתחות אנכית המגיעה עד לשכבות הגבוהות

רמז

מחזור חיים של ענן קומולונימבוס​

צעיר (קומולוס): התפתחות אנכית גדולה​, עם זרמים עולים

בוגר: תחילת ירידת גשם וברד​ (זרמים עולים ויורדים)

התמוגגות:  ענן מתחיל ״להתפרק״​ (זרמים יורדים)

סופות ברקים ורעמים נוצרות על ידי קומולונימבוסים
עננים אלה נוצרים בעזרת זרמי אוויר עולים חזקים
גוש אוויר בלתי יציב ולחות גבוהה

רמז

בחלקו הקדמי של הענן הקומולונימבוס ישנם זרמים יורדים

רמז

כאשר הרוח נושבת לכוון הר היא מאולצת לטפס מעליו ועל כן ייווצרו זרמים אנכיים עולים בקדמת ההר ומערבולות מאחריו​

מטוס הבא אל ההר עלול להיקלע למערבולות שאחריו, כמו גם לגזירות רוח חריפות

רמז

קרח זגוגי או כפורי, נוצר בטמפרטורות שבין 0 ל 10- מעלות כאשר הלחות גבוהה (נחשב להתקרחות חמורה)

קרח זגוגי

קרח כפורי

רמז

מחזור חיים של ענן קומולונימבוס​

צעיר (קומולוס): התפתחות אנכית גדולה​, עם זרמים עולים

בוגר: תחילת ירידת גשם וברד​ (זרמים עולים ויורדים)

התמוגגות:  ענן מתחיל ״להתפרק״​ (זרמים יורדים)

סופות ברקים ורעמים נוצרות על ידי קומולונימבוסים
עננים אלה נוצרים בעזרת זרמי אוויר עולים חזקים
גוש אוויר בלתי יציב ולחות גבוהה

רמז

ענן קומולוס מפותח​

ממטיר גשמים, ברד וברקים, חתחותים חזקים מאוד, נוצר מאי יציבות חריפה​

ענן זה נחשב לענן המסוכן ביותר לתעופה​

רמז

עננים מורידי גשם יקבלו קידומת נימבוס

רמז

ענן בגובה נמוך, לא מקבל קידומת​

Alto – בינוני

Cirro – גבוה

רמז

ענן בגובה נמוך, לא מקבל קידומת​

Alto – בינוני

Cirro – גבוה

רמז

קידומת Alto – ענן בגובה בינוני

אלטוקומולוס קסטלנוס – סוג של ענן סערה בעל זרמים עולים חזקים ויכול להוריד גשמים

רמז

קומולוס (Cumulus)​

מסודרים  בצורה ערמתית, התפתחות כלפי מעלה

רמז

גשם קופא מתרחש כאשר גשם היורד בגובה בטמפרטורה גבוהה יותר, נופל לאזור בעל טמפרטורה נמוכה יותר, וברגע המגע עם משטח כלשהו (מטוס), המים קופאים כמעט מיד

רמז

מחזור חיים של ענן קומולונימבוס​

צעיר (קומולוס): התפתחות אנכית גדולה​, עם זרמים עולים

בוגר: תחילת ירידת גשם וברד​ (זרמים עולים ויורדים)

התמוגגות:  ענן מתחיל ״להתפרק״​ (זרמים יורדים)

רמז

סופות רעמים מלוות בקומולונימבוסים
עננים לה נוצרים בעזרת זרמי אוויר עולים חזקים
גוש אוויר בלתי יציב ולחות גבוהה

רמז

כאשר מחמים גוש אוויר מלמטה, הוא יתחמם ביחס לסביבתו, כיוון שהטמפרטורה עלתה, צפיפותו יורדת ביחס לסביבתו ויחל לטפס מעלה, וכך היציבות תקטן

רמז

כאשר מחמים גוש אוויר מלמטה, הוא יתחמם ביחס לסביבתו, כיוון שהטמפרטורה עלתה, צפיפותו יורדת ביחס לסביבתו ויחל לטפס מעלה, וכך היציבות תקטן

רמז

אוויר חם ולח המגיע מאזור צפון אפריקה ומדבר סהרה, מגיע לישראל, ומתקרר במהירות במגע עם האדמה הקרה יותר, מתעבה ונוצר ערפל מסוג ערפל הסעה